ידיעה חדשותית: : יום ספורט צה"לי (מוות לממציאי ה'ספינינג')
(קטגוריה: צבא)
הוצב על-ידי Moooshe
יום חמישי 18 דצמבר 2003 - 00:49:12
לא רק ימי כיף מתכנן לנו צה"ל, אלא גם ימי ספורט. ומה קורה כשלוקחים חבורה של חנונים שמנמנים ("שמנמנים" זה הממוצע בין ה"לוויתנים כחולים" שיש לנו בענף ובין אלה שלא קמים מהמחשב אפילו כדי לאכול ונראים כחושים כמו הסיוט של כל אמא פולניה) ומוציאים אותם ליום ספורט? התוצאה משעשעת.
(הפוסט הראשון שלי סופסוף... הגיע הזמן שאני אזיז ת'תחת השמן שלי ואכתוב משהו לדוגרי!)
עוד לא סיימנו לעכל את מה שקורה למי שיוצא ליום כיף צה"לי בלונה- פארק, והנה מגיע לו עוד סיפור על יום צה"לי. הפעם הודיעו כי גם אם ירד גשם, הניווט הספורטיבי והפעילויות אחריו יתקיימו כרגיל. למה? ככה. כדי ש"נרגיש קרביים" וכי אנחנו לא "חיילים משוקולד", כמו שטרח איזה קצין להדגיש בפנינו.
בשעה 7:30 בבוקר התקבצה חבורה של חיילים ישנונים-קופאים מקור-עצבניים ב-ש.ג של הבסיס. הקודקודים (אלה שהזהירו מאיחורים) הרביצו איחורים של 10-45 דקות כל אחד, כדי להדגים מה הם יכולים לעשות ואנחנו לא. אחרי שהתרשמנו מיכולות האיחור היוצאות מן הכלל שלהם, חיכינו עוד רבע שעה לחובש שאיחר להגיע. כל מי שהיה אי פעם חייל יודע שאסור לעשות אף פעילות (כולל הקלדה) אם אין חובש בסביבה. בסופו של דבר הסתבר שחיכינו לחובש כנראה רק כדי לתת לו טרמפ, כי הורדנו אותו צומת אחד אחרי תחילת הנסיעה.
לא משנה. זה הפוסט הראשון שלי בדוגרי! ואני לא רוצה להעביר את כולו בהתלוננות (רק את רובו...)
אז הגענו לאיזה חור נידח איפשהו ליד חדרה ועשינו שם ניווט ספורטיבי. מה שזה אומר זה שכל זוג או שלישיה מקבל מפה שמצטיינת בטשטוש וחוסר דיוק, ורשימת נקודות שצריך להגיע אליהן. תוואי האיזור כולו הוא מעין יער עם קרחות ושיחים פה ושם, מה שלא הפריע ליוצרים הדבילים של הניווט להמציא נקודות ציון כמו "עץ במרכז קבוצת עצים", "סלע בשקע" או "קצה שטח פתוח".
אח"כ נסענו למקום מקולל. כמו שצמחונים שונאים את "אל גאוצ'ו", כמו שערסים שונאים את "האזימוט", כמו שמכבי שונאים את הפועל (אני מניח, אני לא באמת מבין בכדורגל) וכמו ששלי יחימוביץ' שונאת גברים, ככה אני שונא את וינגייט. רק רוע יש במקום הזה. מלא במכשירי עינויים, מגרשי ספורט ואנשים קלילים וקופצניים. עכשיו חילקו אותנו לקבוצות. חלק יעשו "ספינינג" וחלק ילכו לשחק "כדורעף חופים".
קצת על ספינינג:
הספורט הזה הומצא לפני לא הרבה שנים ע"י מישהו שונא- אדם לפחות כמו סדאם חוסיין, והוא נחשב לשילוב של כמה סוגי ספורט ומאפשר עבודה על הרבה שרירים בבת- אחת. או משהו כזה. בפועל, מדובר ב-40-60 דקות על אופני כושר בעלי המושב הכי לא נוח בעולם. עד עכשיו (36 שעות אחרי) אני מרגיש כאילו הוא עדיין בתוכי... הרכיבה היא במהירויות ודרגות קושי שונות, כאשר במקביל לרכיבה, עושים גם פעילויות לא משמינות אחרות כמו תרגילים עם משקולות לידיים, קפיצה באוויר ושאר המצאות סאדיסטיות. והכל... לצלילי מוזיקה קופצנית סטייל הוונגה בויז... כיף חיים. חבר שלי מדריך את זה כבר שנתיים וחשבתי ש"נו טוב, אני חייב לנסות את זה מתישהו...". אז ניסיתי.
היה נחמד. באמת. הרגשתי את הקלוריות נשרפות. הזעתי כמו חמור, התנשפתי כמו כלב והתעייפתי כמו נמיה... אבל עשיתי את זה. סבלתי את התרגילים הנוראיים ואת המוזיקה. עשיתי את זה. שרדתי. אחרי שנים ארוכות שהדבר הכי ספורטיבי שעשיתי בהן היה הקלדה מהירה או טורניר אכילת פיצות, עשיתי ספינינג.
בטוח בין קוראי האתר יש כמה פדלאות שלא טורחים לעשות הרבה ספורט ומכירים את כאבי השרירים המציקים של היום שאחרי. אז שלי התחילו כבר אחרי הצהריים, נמשכו כל הלילה ונכון לדקות אלה עדיין כואב לי כל דבר שכרוך בתזוזה. פעולות פשוטות כמו ירידה במדרגות וכניסה לרכב הפכו לכואבות ביותר (ועוד אמרו לנו שספורט זה בריא!).
קצין הספורט (כן, יש דבר כזה...) הנלהב שלנו דאג לצלם את כולם, מכל הזוויות, כל היום, ולפרסם את התמונות שלנו (עם כל מיני הבעות של "איך אני אמור להביא את הרגל לשם?!") ביחידה.
אני לא אגיד שלא נהניתי אתמול, אבל אני גם לא מתכוון לעשות שוב ספינינג בשנה הקרובה (ואני לא מתחייב לגבי השנים שאחריה).
הייתי ממשיך לכתוב, אבל אני הולך להמשיך ולנסות לשלוף את מושב האופניים מהתחת שלי...
הידיעה החדשותית הזו היא מ דוגרי!
( http://dugri.eesh.net/comment.php?comment.news.comment.45 )