זה קורה לכולנו.
גברים, נשים, ילדים, טף, חרגולים, חתולים, נמיות, שועלים, קצינים בסדיר, וחוגרים בקבע. וזה קורה הרבה יותר ממה שהיינו רוצים. לאור האירועים הקשים, יצאו כתבינו בשטח (השנא"י בתור חוקר והפציינט [הוא שונא כשאני קורא לו ככה] בתור צופה משועשע מהצד ) לברר הכצעקתה.

והיא צעקה, אחולמניוקי צעקה.

חלק ראשון בטרילוגיית פוסטים מדעית.

יום נוראי הוא יום נוראי. ומה, אתם ודאי שואלים, מפריד יום נוראי מכל יום רע אחר? שאלה מצוינת, ידידי החוקרים ? ובכן, בעוד יום רע מסתפק בלהיות רק יום רע, יום נוראי, אוהב גם לשחק בך בדרך...
הבה ונבחן את העניין לעומק, על כל מרכיביו.


חלק ראשון ? יקיצה / התעוררות.

וכאן בדיוק, גבירותיי ורבותיי מתחילה הבעיה.
זהו הרגע המדויק, לא משנה מה קרה, מה קורה, ומה יקרה, שבו תוכלו באופן חד משמעי וקונקרטי להצביע על נקודה אחת בזמן שבה דברים התחילו באופן חסר תקדים להשתבש.
בין אם התעוררתם עם חום מטורף, גוף כואב, חמש שעות אחרי שהייתם צריכים, או שהפניתם את הראש לצד השני של הכרית וגיליתם לצידכם יצור שהייתם מעדיפים שיהיה ראש סוס כרות ? זאת זאת ? הנקודה שממנה אין חזרה.
המלצה שלי ? שימו את הראש על הכרית ? תחזרו לישון. טוב לא יצא משום דבר אחר גם ככה.

חלק שני ? יציאה מהמיטה / שק"ש / ריצפה

אבל אתם הרי תתעקשו.
כן, אתם תעשו את הטעות, תסתכלו לתקרה (או לשמיים) בעיניים, ותחליטו שאתם מספיק חזקים. "כן", אתם תגידו לעצמכם ? "מה שזה לא יהיה- אני יכול להתמודד עם זה".
ואתם טועים.
שימו לב, ילדים וילדות ? זוהי נקודת ה-אל חזור. החלטה על לקום מהמיטה, היא כמו לשים את החתימה שלכם על הטופס שאומר "כן, בבקשה, אני רוצה לסבול היום. הרבה, אם אפשר, מרוכז, ואם אפשר- בתשלומים לאורך מספר ימים רב".
שימו לב- זה אולי לא יבוא אליכם ישר בהתחלה, אולי החום טיפה ירד בלילה, אולי השעון לא מכוון ואתם בכלל לא יודעים שישנתם יותר וחצי יותר, אולי ראש הסוס הכרות עדיין לא התחיל להסריח, ואולי עדיין לא גיליתם שזה בכלל לא ראש סוס כרות אלא משהו גרוע יותר -
אבל שלא יהיה לכם ספק בליבכם ? זה בדרך.


חלק שלישי ? ההפקה

יום נוראי הוא לא דבר של מה-בכך. יש לזכור שבכל יום נוראי שאנו חווים, החיים השקיעו אינספור שעות של הכנות מראש, בניית רקע, תכנון תזמונים, תרגול שורות, בחירת אתרים מתאימים להשתלשלות האירועים, והשקעה בעומק וברבדים האישיים של מגוון רחב של דמויות ססגוניות ושונות, שלכל אחת מהם תפקיד משלה במערכה הקטנה והרת האסון, שאנו קוראים לה "החיים שלנו".
כן, אולי זה נראה לכם שהכל מקריות אחת גדולה, אבל אל תטעו לרגע ? השקעה מאסיבית נעשתה בכדי לגרום לכם להרגיש כל כך גרוע, בפרק זמן כה קצר.
ולא המדובר כאן רק באירועים של אותו יום, ולא באנשים ובמקומות, אלא למעשה בעבודת הכנה מדוקדקת וקפדנית לאורך תקופות זמן ארוכות, אשר מביאות אותך ? חווה היום הנורא ? לחוות את מקסימום הנוראיות של היום שלך, במינימום המאמץ האפשרי.

למעשה,
כל יום רע שחווית בזמן האחרון, סביר להניח שהיה רק ההקדמה, מעיין שלב בדרך לאותו יום נורא שאתה חווה עכשיו. אופרות סבון שלמות נרקמו עם הדמויות מסביב, רק בכדי שתוכל להסתבך מעל ומעבר לתפיסה האנושית המקובלת, ואז עוד להיות מואשם בכך בטענה שאתה לא משקיע מחשבה.

כן, כן, חברים יקרים ? גם אם מעולם לא הערכתם את ההפקה הגרנדיוזית שנמצאת מאחורי כל יום נוראי ? עכשיו זה הזמן לחשוב על הנושא.



מה עוד מרכיב יום נוראי?
כל זאת ועוד בפוסט הבא של- כרוניקה של יום נוראי - המחקר.
stay tuned.

הוצב ע"י shanay ביום שישי 12 דצמבר 2003 - 11:21:43 | קרא/הצב הערה: 1 |

יש לך רעיון למשפט חכם? לחץ/י כאן!